בעולם הציני הישראלי המילה "חזון" היא כמעט מילה גסה. איזשהו בולשיט למרוח בו את הלקוחות.
כמובן שזוהי טעות גסה, הנובעת במקרה הטוב מאי-הבנת המילה חזון. אבל אי-הבנת המילה היא טעות נפוצה שקיימת גם בארגונים גדולים שהיית יכולה לחשוב שהם יכולים לשלם ולקבל ייעוץ טוב שיתקן את טעותם.
מה זה חזון? חזון של חברה מסחרית הוא המקום אליו היא רוצה להגיע, מה שהיא רוצה להיות. החזון הוא המשגת המטרה של החברה. חזון הוא מה שגם על פיו תימדד הצלחת החברה.
החזון הוא לא - ואסור שיהיה - אידיאה אפלטונית בלתי מושגת או בלתי מוגדרת. למשל: להפוך את כל בני האדם לשווים - זו אידיאה שכל עוד יש יותר מאדם בעולם היא לא תוכל להתממש. או: להיות הטובים ביותר - זה בעצם שקול לכך שאין לך חזון.
כלומר חזון הוא מטרה מעשית שאליה שואף הארגון. החזון הוא מה שמאחד את כלל העובדים והמטרה שכל אחד מהם שואף אליה. חברה שבה העובדים חשים רתומים לחזון תעבוד בצורה הטובה ביותר כי המשאב החשוב ביותר יעשה את מרב במאמצים להצליח.
וכשהחברה מסורה לחזון ועושה את זה נכון גם הלקוחות יכולים להרגיש חלק מהחזון ולהיות מעורבים רגשית. ומי צריך יותר מזה. ערב אותם, שתף, דווח. תן להם להרגיש שההצלחה שלך היא גם שלהם. But you better mean it. לבולשיט יש ליווי של ריח רע שאנשים קולטים.
על החזון להיות קצר וקולע. למשל לא כזה. נתעלם מכך שמשפט הפתיחה הוא הגדרה ולא חזון. אבל ראו את האורך. נכון, הדברים חשובים, אבל נראה שפלאפון ניסתה להכניס כמה שיותר. האם כל עובד מכיר את כל הסעיפים הללו בע"פ? אני לא מאמין. הלקוחות? בטוח שלא.
הנה כמו חזונות של מייקרוסופט (שמשנה חזון כל עשור):
"מחשב בכל בית ועל שולחנו של כל עובד" - מדהים! גם העובדים בתמונה.
"מידע בקצות אצבעותיך", "מימוש הפוטנציאל" (טוב זה באמת לא משהו), והנכחי: "בכל זמן, בכל מקום, ובאמצעות כל מכשיר."
רובם ברורים, קצרים וניתנים להשגה.
והנה עוד כשל נפוץ: חזון רק בכדי שיהיה חזון. אם חברת ברק יגיד שהחזון של מפלגתו "עצמאות" היא: מה שהעם רוצה, הרי ברור שזה יעורר גיחוך ואף אחד לא יתפוס את זה ברצינות. כמו שחברת הכבלים הוט תגיד שהלקוח תמיד ראשון.
חזרה לחזון: מהרגע שהוא נבחר, ועדיף בצורה דמוקרטית מלאה או חלקית עם העובדים ואולי גם עם הלקוחות, ברור לכולם שזהו הכיוון של החברה, כלומר של מוצריה. מה זה אומר? שכל מוצר חדש, כל תכונה חדשה למוצר קיים, ה-look והפרסום שלו - תואמים לחזון. שימו לב, לא חייבים לשרת תמיד את החזון (אם כי לרוב), אבל לפחות אלו שלא - שעדיין יהיו לא באי-התאמה אליו.
דוגמא: יש לי אתר קניות ואני רוצה לפתח אותו. נניח שהחזון הוא: חווית קנייה נוחה ומספקת. כיווני הפיתוח צריכים להיות תואמים: כלים שיקלו על חיפוש המוצר, התאמה, תמונות להמחשה (למשל תלת מימד) ועוד.
כמובן שזוהי טעות גסה, הנובעת במקרה הטוב מאי-הבנת המילה חזון. אבל אי-הבנת המילה היא טעות נפוצה שקיימת גם בארגונים גדולים שהיית יכולה לחשוב שהם יכולים לשלם ולקבל ייעוץ טוב שיתקן את טעותם.
מה זה חזון? חזון של חברה מסחרית הוא המקום אליו היא רוצה להגיע, מה שהיא רוצה להיות. החזון הוא המשגת המטרה של החברה. חזון הוא מה שגם על פיו תימדד הצלחת החברה.
החזון הוא לא - ואסור שיהיה - אידיאה אפלטונית בלתי מושגת או בלתי מוגדרת. למשל: להפוך את כל בני האדם לשווים - זו אידיאה שכל עוד יש יותר מאדם בעולם היא לא תוכל להתממש. או: להיות הטובים ביותר - זה בעצם שקול לכך שאין לך חזון.
כלומר חזון הוא מטרה מעשית שאליה שואף הארגון. החזון הוא מה שמאחד את כלל העובדים והמטרה שכל אחד מהם שואף אליה. חברה שבה העובדים חשים רתומים לחזון תעבוד בצורה הטובה ביותר כי המשאב החשוב ביותר יעשה את מרב במאמצים להצליח.
וכשהחברה מסורה לחזון ועושה את זה נכון גם הלקוחות יכולים להרגיש חלק מהחזון ולהיות מעורבים רגשית. ומי צריך יותר מזה. ערב אותם, שתף, דווח. תן להם להרגיש שההצלחה שלך היא גם שלהם. But you better mean it. לבולשיט יש ליווי של ריח רע שאנשים קולטים.
על החזון להיות קצר וקולע. למשל לא כזה. נתעלם מכך שמשפט הפתיחה הוא הגדרה ולא חזון. אבל ראו את האורך. נכון, הדברים חשובים, אבל נראה שפלאפון ניסתה להכניס כמה שיותר. האם כל עובד מכיר את כל הסעיפים הללו בע"פ? אני לא מאמין. הלקוחות? בטוח שלא.
הנה כמו חזונות של מייקרוסופט (שמשנה חזון כל עשור):
"מחשב בכל בית ועל שולחנו של כל עובד" - מדהים! גם העובדים בתמונה.
"מידע בקצות אצבעותיך", "מימוש הפוטנציאל" (טוב זה באמת לא משהו), והנכחי: "בכל זמן, בכל מקום, ובאמצעות כל מכשיר."
רובם ברורים, קצרים וניתנים להשגה.
והנה עוד כשל נפוץ: חזון רק בכדי שיהיה חזון. אם חברת ברק יגיד שהחזון של מפלגתו "עצמאות" היא: מה שהעם רוצה, הרי ברור שזה יעורר גיחוך ואף אחד לא יתפוס את זה ברצינות. כמו שחברת הכבלים הוט תגיד שהלקוח תמיד ראשון.
חזרה לחזון: מהרגע שהוא נבחר, ועדיף בצורה דמוקרטית מלאה או חלקית עם העובדים ואולי גם עם הלקוחות, ברור לכולם שזהו הכיוון של החברה, כלומר של מוצריה. מה זה אומר? שכל מוצר חדש, כל תכונה חדשה למוצר קיים, ה-look והפרסום שלו - תואמים לחזון. שימו לב, לא חייבים לשרת תמיד את החזון (אם כי לרוב), אבל לפחות אלו שלא - שעדיין יהיו לא באי-התאמה אליו.
דוגמא: יש לי אתר קניות ואני רוצה לפתח אותו. נניח שהחזון הוא: חווית קנייה נוחה ומספקת. כיווני הפיתוח צריכים להיות תואמים: כלים שיקלו על חיפוש המוצר, התאמה, תמונות להמחשה (למשל תלת מימד) ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה