יום שבת, 19 במרץ 2016

Pairwise Testing AKA All Pairs Testing

כידוע לכל בודק מתחיל, יש יותר אפשרויות בדיקה מאשר זמן שמוקצה לבדיקות.
  
למשל יש לנו קטגוריה של מערכות הפעלה, ובקטוגוריה זו יש לנו שמונה מערכות שעלינו להקיף.
ובכל מערכת אנו בודקים את קטגוריית המשתמש שערך ראשון זהו המשתמש בעל הרשאות האדמין והערך השני הינו משתמש עם הרשאות מוגבלות, כלומר שתי אפשרויות.
ובקטגורית הדפדפנים יש לנו גם שמונה (אני כולל דפדפן וגרסה כערך אחד, אז יש לנו אקספלורר 9 כערך אחד, אקספלורר 10 כערך שני וכד').
כמה אפשרויות בדיקה יש לנו כאן? פשוט מכפילים: 8x2x8 = 128 אפשרויות.
  
כיוון שבפועל בד"כ יש יותר אפשרויות, וכיוון שבפועל בד"כ אין הזמן לבדוק את הכול מה עושים? מצמצמים.
  
לפי מה מצמצמים? כך עשינו עד כה:
סבירויות גבוהות יותר למשל אנו יודעים שלרוב המשתמשים היום יש מערכות הפעלה של Win7 אז חלק יחסי ובהתאמה גדול יותר של הבדיקות יתרכז במערכת הפעלה זו.
ניהול סיכונים - אנו יודעים שבמשתמש ב-WIn XP עלולות להיות יותר בעיות התקנה קריטיות במשתמש עם הרשאות מוגבלות אז נוודא שזה נבדק היטב.
מוודאים שכל ערך נבדק תחת כול קטגוריה, כולל ערכים שמשפיעים האחד על השני. למשל בדיקת קטגוריה דפדפן פתוח או סגור בודקים לא רק כשכל דפדפן פתוח וסגור אלא גם צירופים, למשל במקרה אחד: *IE פתוח אבל *CH סגור וכך גם ה-*FF.
  
זה לא רע ואני יכול לומר שבסה"כ כנראה שעלינו על רוב הבאגים. אבל תמיד הייתה לי הרגשה שזה לא מספיק טוב.
  
כאן נכנסת לתמונה מתודת ה-Pairwise Testing.
  
לפי מחקרים**, ולא פחות לפי האינטואיציה, רוב הבאגים נמצאים בערכים יחידים, כמו שהתקנה נכשלת ב-Win 8. חשוב לציין שייתכן שזה קורה גם בשאר מערכות ההפעלה או בחלק מהן, אבל עדיין מדובר בערך בודד ולא בצירוף של ערך עם ערך אחר בקטגוריה אחרת. לפי המחקר הנ"ל בין 30% ל-70% מהבאגים מתגלים כאן. אגב את זה ואת שאר ההנחות כאן אפשר לבדוק בקלות במערכת ניטור הבאגים שלכם.
  
החלק הגדול השני של הבאגים מתגלה בצירוף של שני ערכים מקטגוריות שונות. למשל באג שקורה בכרום במקרה שהרשאות המשתמש הן מוגבלות.
  
חלק קטן הרבה יותר יקרה בצירוף של שלוש קטגוריות, למשל באג שקורה רק ב-Win XP, רק במשתמש מוגבל ורק בכרום. אני מניח שצירוף כזה עשוי להיות נדיר גם אצל המשתמשים, אבל לא לסמוך על זה.
  
ויש אחוזים בודדים של באגים שיקרו בצירוף של ארבע קטגוריות ומעלה.
  
איך זה מתקשר לאפשרות המוגבלת שלנו לבדוק בצורה איכותית כמויות רבות של ערכים? התשובה היא שאנו פשוט נבדוק את כל המקרים הבודדים, ואת כל הצירופים של שני ערכים קיימים. תוך כדי כך נבדוק ממילא את כל הקטגוריות יחד (לפחות במקרה שלי) אבל לא את כל צירופי הערכים.
  
הינה דוגמא***:
יש לנו שלש קטגוריות עם שני ערכים בכל אחת:
X = A,B
Y = C,D
Z = E,F
  
אלו כל האפשרויות שלנו:

אפשר לראות שאת הזוג A ו-E בודקים בטסט 1 (T1), את A ו-D בטסט 4, ואת D ו-E בטסט 6.
כלומר שלשת הצירופים הזוגיים של טסט 2 נבדקים ולכן ניתן להסיר אותו.
  
לאחר שנעשה כך על כל הצירופים, נוכל להגיע למצב הבא:

ובזהירות - שלא נוציא שורות שהסתמכנו עליהן.
לא רע בכלל.

חסרונות:
1. עצוב שמראש יודעים שאנו מוותרים על אחוז מסוים של באגים. מצד שני, בכל מקרה אנו מוותרים עליהם.
2. בהסתמך רק על המתודה שלעיל אנו עלולים להפסיד קומבינציות חשובות. לכן חשוב מאוד שבודק מיומן יבחן את התוצאות, כלומר את הצירופים החשובים, ויוודא ש:
- אנו בודקים יותר את הסבירויות הגבוהות יותר.
- אנו בודקים מקומות מסוכנים יותר.
3. חשוב לבחור את הפרמטרים הנכונים. למשל, אני יכול להחליט שאני לא בונה קטגוריה שתכיל כל מערכות ההפעלה אלא מספיקה לי קטגוריה של 32 מול 64 ביט. לפי המוצר שלי, ייתכן שזו חלוקה נכונה, אבל ייתכן שחשובה לי הרבה יותר קטגוריה של מערכות הפעלה שתכיל את כל האפשרויות של הביטים בתוכה.

כלים ניתן למצוא כאן.
מאמר של באך שמזהיר מהסכנות של המתודה ניתן למצוא כאן.


* FF - Firefox
IE = Internet Explorer
CH = Chrome

** למשל הגעתי לכאן דרך מאמר במגזין "חושבים בדיקות".
  
*** מכאן

אין תגובות:

פרסום תגובה

רשומות פופולריות